שיח היצגי | Expository Discourse (גם: Factual Discourse)


שיח היצגי מטרתו למסור מידע, להציג עובדות, רעיונות ודעות, לבחון נתונים, ממצאים ועדויות ואף להסביר ולפרש תופעות חברתיות ואירועים היסטוריים. 

הטקסט ההיצגי בנוי במבנה היררכי. ייחודו בכך שהוא בנוי משני חלקים עיקריים: הרעיון המרכזי והפרטים התומכים. היחסים ביניהם אמורים להתממש בדרכים לוגיות שונות כמו סיבה ותוצאה, בעיה ופתרונה, השוואה ועימות.

יש הרואים בשיח ההיצגי תת-סוג של השיח הטיעוני (הארגומנטטיבי). מיון זה אינו מקובל על הכול. זאת משום שהשיח ההיצגי נבדל מהטיעוני בכך שדרך המסירה של השיח ההיצגי היא מסירה עובדתית של המידע, של הרעיונות ושל הדעות, ללא נקיטת עמדה או הבעת דעה. אפשר לראות זאת ברבים מהתת-סוגים שלו, ובעיקר במשפטים שמניים ובהיגדים סטטיים. הפונקציה התקשורתית של שיח זה היא הפונקציה הרפרנציאלית (ראו תפקודי התקשורת של הלשון).

לשיח ההיצגי תת-סוגים רבים, החל במכתב הפובליציסטי, דרך דיווח עיתונאי ודוח רפואי ועד למאמר המדעי, והם עשויים להופיע במשלבים שונים. חסרונו של ריבוי התת-סוגים הוא בהעדר כללי הגבלה מבניים (בניגוד לשיח הנרטיבי, למשל), חיסרון המקשה על פיתוח מודל עיוני אחיד לכלל התת-סוגים.


מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות: מנור, תשס"ט;  שילה, תשס"ט; שלזינגר, תש"ס2; שראל, תשנ"א
           Brown, 2003








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה